פעם, לפני שנות דור, נסעתי לאמריקה. live the dream, תחילתה של קריירה מפוארת ומכניסה. שלושה חודשים אחר כך, חזרתי ארצה עם הזנב בין הרגליים. אחד הקורבנות של אותה נסיעה אומללה, היה ספר המחזור שלי מבית הספר התיכון. כשנסעתי, חשבתי שאני נוסע לזמן רב ועל כן פירקתי את הדירה שלי ואחסנתי את כל רכושי ובכלל זה את ספר המחזור אצל הורי. כשחזרתי - הוא כבר לא היה שם. כפי שאני מכיר את האמא שלי, בוודאי נתקלה יום אחד בערימה של דפים וחוברות ולאחר שזיהתה שמקורם בימי בית הספר שלחה את כולם אחר כבוד לפח. היא כמובן הכחישה, אבל זה לא שינה את העובדה שהחוברת החביבה עם התמונות של כל בני המחזור שלי ועוד מלא זכרונות, כבר לא הייתה שם.
שנה אחר כך, נולדה בתנו הבכורה והחיים לקחו אותנו במסלול המטורף (הרגיל?) של ילדים וקריירה ומשכנתא. פעם בהרבה זמן הייתי נזכר בו, בספר המחזור ומיצר על העלמו - אבל האמת, מרוב הווה ועתיד לא היה לי זמן לעבר. עד שאי שם בסביבות גיל חמישים כמה מהחבר'ה אירגנו פגישת מחזור. רציתי להיזכר בפרצופים מפעם לפני האירוע. אחרי האירוע, רציתי לחזור ולהשוות את הפרצופים שראיתי לאלה שהיו, אבל הוא לא היה שם.
פעם, קצת אחר כך, ישבתי עם חבר בביתו, אחד הבודדים איתם שמרתי על קשר כל השנים האלה, נזכרתי בספר המחזור והוא הוציא אותו והעלנו זכרונות. חשבתי שכדאי להשאיל ממנו את החוברת ולצלם, אבל לכלל ביצוע זה לא הגיע.
בשנים האחרונות, אני משחק עם האמא שלי ברידג', פעם בשבוע במועדון של מיל"ב באחוזה. התחלתי עם זה בשבילה, לאחר שנפרדה מהחבר שלה, שהיה גם הפרטנר שלה למשחק, אבל האמת, אני מאוד נהנה גם מהמשחק עצמו.
לפני שבועיים מישהי שהחלה לשחק שם לא מזמן, סיפרה לי שעשתה סדר בביתה (הם עוברים דירה בקרוב) ומצאה - ראה זה פלא - את ספר המחזור של המחזור שלי בתיכון. הוא היה שייך לגיס שלה ומשנסע לחו"ל השאיר את הספר אצל הוריו ומשם הוא התגלגל אליה (הבחור עצמו, עדין בחו"ל). מתוך סקרנות דיפדפה בו ולפתע נתקלה בשמי.
מה רבה הייתה התרגשותי כשסיפרה לי על כך ושאלה אם ארצה אותו, כי לה אין מה לעשות בו.
"בוודאי! תודה רבה!" אמרתי בהתלהבות כה רבה עד שאפילו טעיתי בהכרזה ונאלצנו לשחק 3♥️ במקום 4♠️
השבוע היא הביאה לי אותו וכך לאחר כמעט ארבעים שנה - שוב יש לי את ספר המחזור שלי לעיין בו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה