חפש בבלוג זה

יום שלישי, 28 במרץ 2017

Deja Vu

אחרי שבועיים שהקשבתי כמעט רק למוזיקה עכשיווית, הרגשתי פתאום תחושה חזקה של Déjà vu . אז חזרתי למקורות: ל Crosby, Stills, Nash  ו Young (כמובן לאלבום המופתי Déjà vu). בשיר השני Teach your children כבר היה לי ברור לגמרי שזה הגיע בדיוק בזמן. אבל בשיר השלישי, כבר קצת חששתי שאולי חזרתי לאלבום הזה מאוחר מדי, כי כש David Crosby שר:
 Almost cut my hair…

 מיששתי את שיערותי שלי וניזכרתי שרק לפני שבוע - בדיוק הסתפרתי L

יום שבת, 18 במרץ 2017

מעגן מיכאל

מעגן מיכאל
אמצע השבוע
הגולש הבודד שבַּיָם
רק מדגיש את ריקנותו של החוף
בין בריכות הדגים, שדרת עצי דקל
אני מקשיב להמולת הרישוש של ענפיהם ברוח

הזהו השקט אותו אני מחפש?

יום שני, 13 במרץ 2017

תמונות תל אביביות (3)

תמונות תל אביביות (3)
1.     שבת, טיול בוקר/צהרים על הטיילת. בחוף גורדון יש ריקודי עם, ניגשנו לראות. שירים מלפני שנות דור וחוץ מאיזה בחור צעיר שעושה טובה לאמא ורוקד איתה, גם הרוקדים כולם מלפני שנות דור. אבל ככל שהסתכלתי יותר, ראיתי יותר את חן התנועה ויופי המבט והאהבה בעיניים. הנה היא מסתובבת, יודעת שידו תהיה שם לתפוש אותה, הנה הוא מושיט את היד – יודע שהיא תאחוז בה. והמבט שבעיניים – ערגה ואפילו תשוקה. "ראו אותי – אני יפה!" "ראו אותי, האוצר הזה שלי!" קל למצוא ברחובות תל אביב אנשים יפים ומאוהבים, אבל בדרך כלל הם בשנות העשרים לחייהם, כאן הם היו בשנות החמישים והששים וזה הקסים אותי.
2.     בשולחן לידינו במסעדה יושבת חתיכה עם שיער בצבע בלונד בהיר, כמעט לבן. בשלב כלשהו היא קמה לשירותים ומבטי מבלי משים עוקב אחריה. כשהיא חוזרת לשולחן השיער שלה בצבע חום רגיל. עודי משתאה היא מוציאה את הבלונד הבהיר ומלבישה לראשו של החבר שלה שעכשיו עושה חיקויים של בלונדה סטריאוטיפית.
3.     ארבע אחר הצהרים, ארטיק אחרון ב"תמרה" ואנחנו בדרך הביתה – שלום לך העיר הגדולה. לא אכזבת.

4.     בדרך לחיפה אני חושב על הסופ"ש הקצר שהיה. אני שם לב שב24 השעות האלה הייתי יותר זמן עם אשתי מאשר בכל השבועיים שקדמו לו.

יום ראשון, 12 במרץ 2017

תמונות תל אביביות (2)

תמונות תל אביביות (2)
1.     עשרת המטרים האחרונים של בן יהודה לכיוון פינת גורדון צבועים באדום לבן. כמובן שמישהו חונה שם. כשאנחנו יוצאים לסיור פורים שלנו, בדיוק מגיע ה"צהוב" הזה של העירייה וגורר אותו. בבוקר כשאנחנו יוצאים לארוחת הבוקר, כבר חונה שם מישהו חדש. עד שגמרנו לאכול, כבר ראינו איך גוררים גם אותו.
2.     אנחנו לעומת זאת מצאנו מקום לחנות שהיה גם קרוב וגם חוקי. מסיבות ברורות לא נגלה לכם איפה.
3.     באחת עשרה בלילה נכנסנו לאיזה פאב הומה לשתות משהו. היו רק מקומות ליד הבר – אז ישבנו שם. את השעה הבאה בילינו מסתכלים מהופנטים איך הברמנים מנפיקים בזריזות מדהימה זרם בלתי פוסק של בירות, צ'יסרים, קוקטיילים ושאר משקאות. בסוף העיניים שלנו התעייפו.
4.     כשחזרנו למלון, ראינו בקרן הרחוב את האיש שקודם היה עסוק בליָשֵר קרטונים ולשָטֵחַ אותם. עכשיו הוא היה שכוב עליהם וישֵן. ניסיתי להשלות את עצמי שגם זה תחפושת, אבל זה היה אמיתי.

5.     פקידת הקבלה במלון מדברת אלינו באנגלית שבורה, ניסינו להקל אליה ואמרנו שגם עברית זה בסדר, אבל העברית שלה היתה עוד פחות טובה מהאנגלית. הרוסית שלה, דווקא היתה ללא רבב, אבל הרוסית שלנו עוד פחות טובה מהעברית שלה.

יום שבת, 11 במרץ 2017

תמונות תל אביביות (1)

תמונות תל אביביות (1)
1. נסענו לסופ"ש בתל אביב, לראות את העיר הגדולה והעיר הגדולה שוב תגמלה אותנו – הפעם בפורים. מלא אנשים ברחובות, רובם מחופשים: פיה עם נסיך, מלכת הלילה עם קופיקו וביניהם מקפצץ ומתזז פיקצ'ו אחד ענקי. בקיצור קרנבל שלם. מצאנו את עצמנו פשוט סתם מסתובבים ברחוב – יותר מעניין מללכת לסרט, או הצגה או הופעה.
2. בפינה של שדרות רוטשילד ואלנבי, מצאנו בחורה רוכבת על דינוזאור בגודל של סוסון פוני. לקח כמה רגעים להבין איך היא עשתה את זה. ואז בא דינוזאור אחר גדול יותר וניסה ללקק את הדינוזאור הקטן שלה. מזל שהלשון שלו היתה מפלסטיק אחרת הקטן היה מתמלא בריר והתחפושת היתה מתקלקלת.
3. בקצה הרחוב הולכת מָטרונית (גברת מגונדרת) ואחרי ארבעה נערותיה (או המשרתות שלה אם תרצו). רק כשהתקרבו אלינו שמתי לב שהמָטרונית בעצם איננה חלק מהתחפושת. למעשה היא בכלל לא היתה בתחפושת.
4. אחת התחפושות הפופולריות השנה היתה גבר שמתחפש לבלרינה – הגבר שם על עצמו גופיה וגרביונים לבנים, למותניו שמלת טוּטוּ (בדרך כלל בצבע וורוד). אשתי, שהיא חדת עין ממני בענין הזה הסֵבה את תשומת ליבי שהגבר המתחפש לבלירנה כמעט תמיד חתיך, שרירי וגברי להפליא.


5. ליד מעבר החציה עומד מינוטאור גדול. מדי פעם עוצר מי מן העוברים ושבים להצטלם איתו. רציתי גם, אבל פחדתי מהגרזן הענק שנשא בידו (במלים אחרות, פשוט התביישתי).

יום רביעי, 1 במרץ 2017

הסתכלתי במראה

הסתכלתי במראה ופתאום ראיתי
אדם זקֵן
היו לו קמטים על הפנים
ושיבה זרקה פה ושם בשערו
וגם השיער עצמו שוב לא היה סמיך כבעבר
ולמרות שמיד הזדקפתי
בכל זאת יכולתי לראות
שגם הגב שלו כבר קצת כפוף.
רק בזווית העין עוד היה איזה ניצוץ שהֵעִיד
שלפעמים הוא עדין
חושב ומתנהג כמו ילד בן חמש