חפש בבלוג זה

יום שישי, 5 ביולי 2019

המוסך של בני

אם תמשיך מהצ'ק פוסט עד הסוף בכביש של המוסכים, קצת אחרי לוסיא-גלאס וחשמלאי-רכב-אבי, תגיע לבנין בטון ובלוקים פשוט שמאחוריו מגרש גרוטאות. כשהוא סגור - אפילו שלט אין שם. כשהוא פתוח יש על הקיר בפנים שלט קטן "המוסך של בני" ועל ידו פוסטר של בחורה עם שדיים גדולים ותמונה של מכונית מרוץ משנות השישים.
אם יש לך רכב חדש או שאתה מתעקש על חלפים מקוריים - אין לך מה לחפש אצל בני. אבל אם אתה תקוע עם הפיאט 600 שירשת מסבא והקרטר שמן שנסדק לך כבר לא קיים במלאי של החברה, בני הוא הכתובת בשבילך. הוא כבר ימצא לך את החלק המתאים ואם לא ימצא - הוא יאלתר: יש לי חלק דומה של פיז'ו 503, אני חושב שאני אצליח להתאים לך אותו. 

יום אחד, כשבני ישב על הכסא המשרדי השבור בכניסה למוסך שלו, הופיע בחור מהודר במאזדה 6 חדשה ובקש לתקן רכב. בני ענה לו שהרכב הזה לא זקוק לתיקון. הבחור הסביר לבני שלא מדובר ברכב הזה, אלא ברכב אחר, של לקוח שלו.
- אז שיביא את הרכב לפה, אני לא מתקן בטלפתיה.
- הוא דווקא ניסה בטלפתיה. זה לא הצליח, גם לא טלפורטציה. הבעיה שהוא רוצה להגיע מאוחר, בלילה.
- אם זה גנוב - אני לא בעסק ואני גם ישר מתקשר למשטרה.
הבחור המהודר, שהציג את עצמו בשם ג'ק, טען שהכל כשר וחוקי. רק שזה רכב מיוחד מחוץ לארץ והלקוח ביישן, אז הוא מעדיף בלילה. הוא גם השאיר לו חמש מאות שקל מקדמה.

חצות ורבע, אין נפש חיה. "לעזאזל", ממלמל בני לעצמו ומסתכל על הכביש הריק המוביל לצ'ק פוסט: "עוד חמש דקות אני מסתלק מכאן, שיחפשו את החברים שלהם".
רעש חזק מקפיץ אותו. הרעש בא מאחור, מכיוון מגרש הגרוטאות. הוא מסתובב ומספיק לראות עב"מ בדיוק נוחת בחצר מאחורי המוסך. העב"מ נראה כמו שתי צלחות מרק גדולות הפוכות אחת מול השניה שנשענות על שש רגליים. אחת מתוך הרגלים שבורה ולכן כל העסק עומד על העוקם. בגג של העב"מ נפתחת דלת ומישהו זורק החוצה סולם חבלים. עוד רגע ושלוש דמויות יורדות בסולם: האחת גוצה, בערך מטר וחצי גובה. יש לה גוון ירוק בהיר עז ומכמה מקומות בגוף יוצאים לה דברים שנראים כמו נוצות צבעוניות. אחריה יוצא ג'ק ואחריו עוד יצור שדומה לראשון אבל קצת קטן ממנו ועם פחות נוצות וצבעים.
- גוּחְץ בָּצ'וּץ מַצוּם בָּּצוֹח!
אומר היצור הראשון בכעס ומנפנף בידיו במרץ.
- יהיה בסדר, סמוך עלי.
עונה לו ג'ק. ומראה לייצור משהו שנראה כמו i-Pad.
כשהיצור השלישי מגיע לקרקע הוא, או היא? משלבת את ידיה על חזה וממלמלת משהו לא ברור בטון של: "נו, מה עכשיו?". 
ג'ק פונה לבני ואומר:
- תסלח לי, בני. צַ'קפִּיץ פה ציפה שהמוסכניק יהיה צַ'מְצ'וּנְגִי כמוהו ולכן הוא קצת מתוסכל כרגע.
- ווּחְץ, גוּחְץ בָּצ'וּץ,  צַ'מְצ'וּנְגִי גוּק חַזחַז צוץ! 
היצור עונה בכעס ומנפנף בידיו עוד יותר ובלי לבקש רשות נכנס לתוך המוסך.
- הוא ממש עצבני. הוא טוען שמי שלא צַ'מְצ'וּנְגִי לא יוכל לתקן את הרכב שלו.
מסביר ג'ק. בני ההמום נשאר עומד על מקומו.
צַ'קפִּיץ לא מבזבז זמן ומיד מרים את הרכב שלו בעזרת הג'ק ההידאולי שהוציא החוצה מהמוסך ומתחיל לפרק את הרגל השבורה. בורג ועוד בורג ועוד חלק עד שהוא מוציא גליל מתכת דק שנראה עקום לגמרי ובקולות של כעס ורטינה הוא מנפנף בו ונכנס למוסך. כל החבורה הולכת בעקבותיו. בפנים, הצ'מצ'ונגי מנסה ליישר את החלק העקום, אבל הוא עובד בעצבים ולא מצליח. בני מתבונן בו ולא אומר דבר. מניסיונו, כשמישהו עצבני - עדיף לא להתערב. בסוף ירגע ואז אפשר יהיה לעזור לו.
בינתיים להעביר את הזמן הוא שואל את ג'ק:
- אתה לא צ'מצונגי כמוהו, נכון?
- ממש לא, אני בן אדם, כמוך, סוכן נסיעות במקצועי.
- אז איך אתה יודע לדבר את השפה שלו?
- האמת, אני לא יודע. אני פשוט משתמש ב Google Translate
- מה? זה עובד גם על חייזרים??
- מסתבר שכן, מאז שהם התחילו לבקר פה באלפיהם, הגוגל טרנסלט התחיל להבין את השפה שלהם, חוכמת המונים או משהו.
- יש אלפים מהם?
- כן, בדרך כלל הם די ביישנים, אז אנשים לא מודעים לזה, אבל כמה אלפים מהם באים לבקר כאן כל שנה. הם מתים על הבמבה שלנו. זה טעם אלוהי בעיניהם והם מוכנים להרחיק עד קצה הגלקסיה בשבילו - נופש במבה - הם קוראים לזה.
- זה פה לא נראה לי ביישן במיוחד.
- כן, אתה צודק, אבל זה רק בגלל הביסלי. לפעמים הם מערבבים ביסלי יחד עם הבמבה שלהם. לגוון את הטעם, אתה יודע, אבל מסתבר שהביסלי בצל גורם להם להשתכר ואז הם נהיים מוחצנים ועושים שטויות. הבחור הזה, צַ'קפִּיץ, חיסל אתמול חצי חבילה ביסלי בצל במכה ואחר כך השוויץ בפני החברה שלו - זאת שעכשיו יושבת על הכסא המשרדי השבור שלך, שהוא יכול להכנס עם הרכב שלו לתוך אחת הלבניות של בתי הזיקוק. את התוצאה כבר ראית בעצמך.
- היצור השני הזה שם זה החברה שלו?
- כן, הייתי אפילו אומר הארוסה שלו, למרות שלפי המבט שלה, אולי זה כבר לא בתוקף.
בני הסתכל בהבנה מחודשת על היצור שישב על הכסא המשרדי השבור שלו. אחרי רגע לקח מג'ק את ה i-Pad וניגש אליה:
- אולי את רוצה לשתות כוס תה, או קפה שחור?
על מסך ה i-Pad הופיעו המלים שלו בעברית בצד אחד ובצד השני הופיע אוסף של קווים מוזרים. הצ'מצ'ונגית חייכה. ואמרה משהו שנשמע כמו
- זיק ברוום צ'ונג, חצוש צ'קציקו
על המסך הופיע: "סוף סוף מישהו עם נימוסים טובים. כן תודה, תה, שתיים סוכר בבקשה".
בני הכין לשלושתם תה במשרד הקטן של המוסך. בזמן ששתו את התה, צ'קפִּיץ נתן מכה אחת יותר מדי עם הפטיש שני קילו על החלק העקום והחלק נשבר. התרגומון של גוגל סירב לתרגם את המילים שהוציא מפיו. כשגמר להטיח את השברים על הרצפה, נגש לרתכת וניסה בשלומיאליות לרתך אותם חזרה לחלק אחד.
בני לא יכל להסתכל יותר ויצא החוצה.
חצי שעה אחר כך, חזר בני פנימה ובקש מג'ק שיקרא לכולם החוצה כי הוא רוצה להראות להם משהו.  צ'קפִּיץ רטן וקילל אבל בסוף כיבה את הרתכת וכולם יצאו החוצה. בחוץ עמד הרכב הצ'מצ'ונגי ישר ומאוזן בגאווה על כל שש הרגליים שלו. צ'קפִּיץ נתן בבני מבט לא מאמין וניגש לבדוק את התיקון. אחרי כמה רגעים שלף מכיסו חבילה גדולה של שטרות של מאתיים שקל ומסר אותה לבני. "תודה" הראה מסך האייפד. אחר כך צ'קפִּיץ הסתודד עם ג'ק וג'ק שאל:
בני, תוכל להקפיץ אותי הביתה? צ'קפִּיץ לחוץ שאם הוא לא יחזיר את הרכב לאבא שלו בזמן האבא שלו יקרקע אותו.
שניהם צפו בצ'קפִּיץ וזוגתו נכנסים לעב"מ שלהם ואחרי רגע נעלמים בשמיים בהבזק של אש ועשן.
בדרך חזרה העירה, לא יכל ג'ק לכבוש את סקרנותו ושאל:
- איך תיקנת לו את החללית כל כך מהר?
- שמתי לו ציריה של סובארו. כבר כשהוא פירק את החלק חשבתי שזה יתאים.

אם תמשיך מהצ'ק פוסט בכביש של המוסכים עד הסוף, תגיע לבנין פשוט של בטון ובלוקים. כשהוא סגור - אפילו שלט אין שם. כשהוא פתוח יש על הקיר בפנים שלט קטן "המוסך של בני", על ידו יש פוסטר של בחורה עם שדיים גדולים ותמונה של מכונית מרוץ משנות השישים. יש שם גם שלט גדול ממוסגר יפה עליו מצויירים שלושה כוכבים ומתחת להם כתוב בעברית, באנגלית ובעוד שפה מוזרה שאף אחד לא יודע לקרוא:
"מומלץ וִיץ פָּצִ'יץ - מדריך התיירות הצ'מצ'ונגי לשנת 2019"