הַקְצָנָה

שעה ארוכה הִרְצֵתָ לי את דעותיך ובכל זאת לא השתכנעתי.

מדי פעם ניסיתי לשוחח, אבל אתה - העדפת להתווכח.

ואני, שלהתווכח לא רציתי, שתקתי.

ואתה פירשת את שתיקתי כאדישות

וניסית להוציא אותי מאדישותי באמירות שהלכו והחריפו

עד שלבסוף אילצת אותי לבחור: "אתה איתנו או נגדנו?"

לא הייתי נגדך, אבל גם לא הסכמתי אִתְְּך - ושוב שתקתי

ואתה בחרת לפרש את שתיקתי כ"נגדך"

חבל, כי דווקא היתה לא מעט אמת בדבריך

ואולי אם היית מקשיב ופחות בוטח בעצמך היית מבין גם את מה שהפריע לי בהם

אבל אני "נגדך" והקשר נותק

לא מזמן קראתי ראיון אִתְּך באחד העיתונים

אמרת שהמדינה שלנו הולכת ומתמלאת באנשים שהם "נגדך".

רכבת יוצאת מ...

בצהרים הייתי צריך להעביר איזה הדרכה בעבודה בתל אביב. בערב אשתי רצתה להיות בבאר שבע. כך יצא שבסביבות שלוש וחצי אני עליתי על רכבת מתל אביב לחיפה וכמה דקות אחר כך היא עלתה על רכבת מחיפה לבאר שבע (דרך תל אביב). בהתחלה נצמדתי לחלון, בתקווה שאראה אותה חולפת על פני וננפנף אחד לשניה לשלום, אבל הדרך לא הייתה מעניינית במיוחד ומהר מאד שקעתי לתוך המחשב שלי. כשהרמתי שוב את הראש כבר הופיעו בחלון המפעלים בכניסה הדרומית לחיפה וכך פיספסנו את האירוע המרגש :-(

ומשהו לכבוד בחינת הבגרות במתמטיקה שהתקיימה היום:

איש אחד עולה על רכבת שיוצאת מתל אביב לחיפה במהירות של 100 קמ"ש. חמש דקות אחר כך אשתו יוצאת ברכבת דומה מחיפה לבאר שבע (דרך תל אביב). מתי ואיפה יפגשו?

תשובה: למחרת בצהרים כששניהם סוף סוף יחזרו הביתה.

What's up Doc

• - נניח שהיה לך סיפור לספר, אבל בסוף הסתבר שהוא לא אמת, מה היית עושה?
• - הייתי מספר אותו בכל מקרה ובסוף מגלה לכולם את האמת.

בערב נשארתי בבית לצפות בסרט ישן שפעם אהבתי: What's up Doc עם ברברה סטרייסנד וריאן אוניל. עשו אותו ב 1972 כהצדעה לסגנון הסלפסטיק (slapstick) של האחים מרקס משנות השלושים. ראיתי אותו לראשונה בקולנוע. בסוף שנות התשעים ראיתי אותו שוב בבית לאחר שקניתי את ה DVD שלו באמזון. מאז צפיתי בו עוד מספר פעמים, חלקן עם ילדי.

הרבה דברים השתנו מאז 1972 ובכל זאת גם הפעם נהנתי מהסרט ואפילו צחקתי במקומות המתאימים (אם כי כבר לא בקול רם). כשנגמר, נתקפתי בגל של נוסטלגיה לא ממוקד. נוסטלגיה לאחים מרקס? אולי לברברה סטרייסנד המופלאה? או לשנות השבעים? או אולי לשנות התשעים כשצפיתי בסרט עם ילדי שהיו בגיל בית ספר? על המסך הכתוביות המשיכו להתגלגל ופתאום אחת מהן לכדה את תשומת לבי:

Pizza chef - Chuck Hollum

מי היה אותו האיש? איך זכה בתור אופה של פיצות להופיע ב credits של סרט? בכלל, כמה פיצות אתה צריך להביא לשחקנים ולצוות בשביל שיוסיפו אותך לכיתוביות? והאם הוא סיפק פיצות לעוד סרטים? ומה הוא עושה היום? בוודאי כבר זקן, אבל אולי עדין מספק פיצות להפקות שונות בהוליווד….

• - אז מה פה לא אמת?
• - השף של הפיצות. לא זכרתי את שמו, אז היום גלגלתי את הכיתוביות של הסרט שוב וכשנתקלתי בו - עלה בדעתי שזה פשוט שחקן - שחקן ששיחק תפקיד של אופה פיצות שמופיע לאיזה דקה או שתיים בתחילת הסרט.

כביסה עדינה?

למושיקו היה יום עמוס. כל כך עמוס שרק מאוחר בלילה התפנה לטפל בכביסה. חשק או כוח כבר לא היו לו, אז הוא פשוט דחף את הכל למכונה. צ'יק נוזל כביסה, צ'ק מרכך. 40 מעלות, סיבוב מלא ויאללה למיטה.

אולי בגלל זה התנקמה בו הכביסה וטרפה את שנתו: זה התחיל רגוע - נדמה היה לו שהתעורר והנה מיטתו נמצאת במרכזו של אחו ירוק ופסטורלי. באחו רעו כמה כְּבָסִים. למעלה בַּשַמָיִם עפה לה להקה של אטבים. למרות השקט והשלווה סביב, מושיקו לא הצליח להרדם בחזרה ועל כן החליט שיספור את הכבסים. היתה שם גדר נמוכה והכבסים התקדמו לעברה והחלו קופצים מעליה. הוא החל לספור: חולצה - אחד, מכנסיים - שתיים, סדין - שלוש… עפעפיו הלכו ונהיו כבדים כשלפתע הבחין בזוג גרביים. לספור אותם כ"אחד" כלומר שלושים ושבע? או כ"שניים" כלומר שלושים ושבע, שלושים ושמונה? עודו מתלבט גילה שהם לא תואמים: אחד שחור והשני צבעוני. "תסתדרו כמו שצריך", פקד, אבל הם בשלהם. בלית ברירה ירד מהמיטה להשליט סדר. כמו לפי אות מוסכם, בבת אחת התנפלו עליו ביחד כל הכבסים והסתחררו סביבו סחור סחור - ממש כמו בשלב הסחיטה. הוא נאבק בהן נואשות וכבר היה סחוט לגמרי בעצמו, אבל סוף סוף נראה היה שידו על העליונה. אלא שאז שם לב לכבס, או אולי כביסה, אחת קטנה שנשארה בצד, נפרדת משאר העדר. כל כמה שניסה, בטוב, או ברע, בפיתוי או בכוח, לא הצליח לקבץ אותה ביחד עם השאר. שוב ושוב חמקה ממנו בקריאות "מֶה" נוגות, מנסה להסב את תשומת ליבו למשהו שבלט לה מהצוואר. "מה יש לך שם? מה את רוצה?" היה זה פתק ועליו כתוב: "כביסה עדינה, יש לכבס בנפרד".

ככר מגן דוד

בלב תל אביב הישנה, ככר אחת

ששה רחובות נפגשים בה

וביניהם ששה בנינים צופים לככר

שלושה מתוכם זקוקים נואשות לשיפוץ

השוק לא רחוק ובהתאם

גם הרחבה לא נקיה במיוחד,

ובאמצע הכיכר עומד איש אחד ושר

לא תואר לו ולא הדר

אבל בזכות קולו הערב

והגיטרה שבידו

הכיכר כולה מתמלאת ביופי

ואני ואשתי,

והזקנים שעל הספסל

והנערים והנערות שליד הקיוסק

ואפילו התיירים - אותם אורחים לרגע

כולם נזכרים במשהו טוב שקרה להם פעם

ואולי עוד יקרה שוב

אולי אפילו היום.

אחד במאי

לא אחת של איפור וליפסטיק

אם אתה חייב להגדיר - פשוט תגיד 'שמוצניקית'. חולצה כחולה, שרוך לבן, באה לכל הפעולות.

גם בהפגנה של האחד במאי תשתתף.

נושאת שלט גדול: 'צדק חברתי'.

כשהגיעו לתל אביב המדריכה הוציאה שפתון אדום.

'אדום כמו האחד במאי' אמרה

'שאני אשים לך?' שאלה חברתה

'כן' ענתה בבישנות, שמחה שהחברה לא תגלה

שאין לה מושג איך שמים.

כשהסתכלה אחר כך ב'סלפי' שצילמה בתהלוכה

דווקא מצא חן בעיניה איך שהיא נראית.