אגדה אורבנית,
באופן כללי, היא לא הייתה יפה במיוחד,
אבל אם הסתכלת בה מזווית אחת מסוימת, היא הייתה מהממת.
רצה הגורל וכשראיתי אותה לראשונה, באותה פינת רחוב, היה זה דווקא
מאותה הזווית.
"יופייך כישף אותי", רציתי לומר לה, כשנפגשנו שם בשנית.
אבל התביישתי. יצא לי רק: "יש בך משהו מכשף".
עיניה נצצו והיא עשתה תנועה טקסית מוזרה בידיה
"מה את עושה?" שאלתי
"אני מכשפת אותך" ענתה בחיוך, הניפה ידיה אל על ובאחת
הורידה אותן ונגעה קלות בידי.
רטט של עונג התפשט בכל גופי ובמגע הפשוט הזה – היא כשפה אותי .
עובדה, שנים חלפו מאז ראיתי אותה לאחרונה, ועדין,
בכל פעם שאני עובר באותה בפינת הרחוב משהו מאותו רטט של עונג – חוזר
וממלא את לבי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה