דופק על שערי רקיע
ב 1973 יצא סרט (מערבון) בשם Pat
Garrett and Billy the Kid. סביר שהרבה מכם לא שמעו עליו. נסיתי להזכר עם
ראיתי את הסרט או לא. אני מנחש שכן, אבל מתקשה להזכר ולו בסצינה אחת מתוכו. אז למה
אני מזכיר את זה בכלל? כי זוכה פרס הנובל לספרות, מר בוב דילן, חיבר לפס קול הסרט
שיר בשם Knocking on heavens doors.
כשאני שומע את המלים האלה מתנגן לי מיד בראש השיר בביצוע שלו עם ה Band,
אבל נסו לרגע להתיחס אליו כמלים – כשיר (poem) ולא
כפזמון (song) –
אם הצלחתם, אני בטוח שתודו שזה שיר לא רע בכלל ושווה להקריא אותו בערב הקראת השירה
הקרוב, אלמלא המנגינה שתזמזם לכולם בתוך הראש, גם אם הקריין ישמור על קול אחיד
וקבוע.
אז יש לנו poem ויש
לנו song אבל
יש לנו גם שיר-עם (folk song). מה
פתאום שיר עם? – זה שיר שחיבר איש אחד ב 1973 בשביל סרט אחד. נכון,
אבל מרגע שיצא לאוויר העולם, תפס השיר חיים משלו וכבר אצל בוב דילן ניתן למצוא
לפחות שני ביצועים שונים זה מזה שכל אחד מהם יש בו מן פירוש אחר. אבל אני חשבתי על
Guns & Roses שעשו לו cover משלהם – cover שאלמלא היה הביצוע של בוב
דילן צרוב כה חזק במוחי – הייתי בטוח שזה שיר שלהם – כל כך הביצוע שלהם מתאים
לסיגנון שלהם. וזהו שיר עם – שיר שמתנגן בראש של כולם, ומדי פעם – עוד אומן לוקח
אותו ומבצע והשיר לובש צורה ופירוש חדשים – של מי שאימץ אותו כעת.
בדרך הביתה מהסופר שמעתי cover של מאיר אריאל. כן קצת
מוזר לשמוע את מאיר אריאל שר באנגלית, אבל מהר מאד עובר קולו המחוספס לשפת אימו
ונותן לנו את הגרסה שלו:
"תוק תוק תוק על שערי מרום"
"תוק תוק תוק על שערי מרום"
ולוקח לי רגע להזכר שזה לא מאיר אריאל שחיבר את השיר המופלא הזה, אלה
מישהו אחר, אם כושר ביטוי אפילו מופלא משלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה