רק אחרי שכתבתי, עלה בדעתי שזה בעצם גם קצת קשור לפורים:
מסכה
היה לי חבר,
היו לו כמה תכונות מופלאות
היו לו גם כמה מגרעות
צחוק הגורל, שהיו אלה
אותן התכונות עצמן
שלפעמים התגלו כמעלות
ולפעמים דווקא כמגרעות.
אני חושב שהוא ידע זאת
ובכל זאת כשהיינו נפגשים,
היה עוטה על עצמו מסכה
שלא אראה את מגרעותיו.
אבל המסכה היתה כבדה
ונפגשנו פחות ופחות
ואני, לא הספקתי להגיד לו
שאין בכך צורך,
כי אני אוהב אותו – בדיוק כפי שהוא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה