כשבנו בחיפה את הרחובות איינשטיין ומאוחר יותר יקניטון שמתחתיו, השאירו ביניהם פס אדמה שלא נגעו בו - פס ירוק של צמחיה טבעית שפשוט נשארה שם עוד מלפני שהתחילו לבנות. הפס הזה של ירק ועצים טבעיים שהשתרך בין הרחובות נתן לתושבים משני הצדדים את האשליה שלפחות מצד אחד הם גובלים בטבע ולא שקועים עמוק בתוככי העיר.
בשנה שעברה בערך בעת הזאת פרצה השריפה הגדולה וכילתה חצי מהצמחייה שהייתה שם והבתים משני הצדדים נחשפו אלה אל אלה במלוא כיעורם. השנה באו עובדי העירייה עם דחפור גדול וצהוב ובטענה של הגנה מפני שריפה עתידית - השמידו כמעט את כל העצים והצמחייה שעוד נותרו שם.
אני מתבונן מחלון ביתי ותוהה איך לא שמתי לב עד היום עד כמה מכוערים הם הבתים ברחוב איינשטיין ועד כמה רעשניים הם הדיירים הגרים בהם.
אני חושש שכשהם מסתכלים מלמעלה לכיוון הבית שלי, הם חושבים אותו הדבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה