"…and on guitar – SLAAASH" כך מציג
אקסל רוז הסולן האגדי של Guns N Roses את Slash הגיטריסט שלהם (האגדי לא
פחות ממנו). Slash מצידו, מתחיל לפרוט על
הגיטרה ובהדרגה הצלילים הבודדים הופכים למנגינה אדירה. מאיפה שאני יושב (בעצם
עומד) אפשר רק בקושי לראות אותו, אבל המצלמה שמקרינה על המסכים הענקיים מתמקדת
בגיטרה ובאצבעות שלו וכך אני מבחין בכל תנועה ממש כאילו הייתי שם על הבמה. אני
מתבונן באצבעותיו הפורטות, עדיין באיטיות, כשלפתע אני מבחין במשהו כמו ניצוץ שנופל
מהגיטרה שלו למטה ואחרי רגע עוד אחד ועוד אחד. אני פונה לבִּתי שנמצאת לידי –
"הביטי, תווים מטפטפים מהגיטרה של !Slash" והיא מסתכלת
ומסכימה איתי: "נכון, הנה עוד אחד"...
היום כשסיפרתי את זה לשותפַי לעבודה הסביר לי אחד מהם (מהנדס בחסד)
שזה לא תווים שנטפו מהגיטרה שלו – אלא זיעה פשוטה שנבעה מהחום התל אביבי (אכן הרבה
אנרגיה הוציאו שם על הבמה) וטיפות הזיעה שנטפו מהנגן, קיבלו ניצנוץ כשעברו באור
הזרקורים שהיה מכוון לגיטרה.
הוא כמובן צודק הבחור הזה (כבר אמרתי שהוא מהנדס בחסד), ובכל זאת לא תמיד
צריך להסביר ולפעמים מותר לדברים להשאֵר קצת בערפל (או ב Twilight
Zone
למי שמכיר את המושג או הסידרה). בכל אופן, גם בלי תווים שטיפטפו
מהגיטרה של Slash - מי שהיה
שם יסכים שעדין יש להם את ה"קסם" הזה – ואפילו הרבה ממנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה