הגעתי לרעיון הזה ממשפט פשוט במתמטיקה - הלו הוא משפט הרצף, שבגדול טוען שאם דבר התחיל ב א' והגיע לב' הרי שבשלב כלשהו הוא היה באמצע. לענייננו - אם טיפסתם עד לראש ההר, ודפקתם על הדלת הקטנה של המנזר שיש שם ובחור צעיר עם ראש מגולח הוביל אתכם לגינה פנימית בה יושב איש זקן ישיבת לוטוס על אבן מלוטשת (מרוב ישיבה, כמובן) ואתם שואלים אותו בדחילו ורחימו "מה היא משמעות החיים?" והוא משיב לכם ש"התאו - גם אם ינסה - לעולם לא יוכל להפוך לקערת אורז" ופתאום ברור לכם שמכאן ולהבא כל כמה זמן תמשיכו להגות בבעיה החשובה הזו - הרי שפגשתם זן מאסטר.
עד כאן לא חידשתי דבר, אלא שלפתע עלה על דעתי שאותו הזן מאסטר שיושב שם - כנראה לא נולד זן מאסטר (חיפשתי ובכל מסורת הזן, אין ולו מאסטר אחד שהוא תינוק) - ומכאן שאותו תינוק הפך בשלב כלשהו לזן מאסטר ומכאן שהיה פרק זמן כלשהו שבו הוא היה בבחינת זן מאסטר מתחיל ואני תהיתי - איך הוא היה אז?
מן הסתם הוא כבר גר במנזר שעל ראש ההר ואולי אפילו כבר ישב על האבן ההיא שמן הסתם עדיין לא היתה כל כך חלקה ומלוטשת מרוב ישיבת לוטוס. מן הסתם גם באו אליו אנשים לבקש את חוכמתו - שהרי חלק ממה שהופך אדם לזן מאסטר - זה התלמידים והאורחים שמתאספים סביבו ומטרידים אותו בשאלות. אז למשל כאשר שאלו אותו על משמעות החיים - האם כבר אז ידע להסביר להם על התאו ועל כשלונו להפוך לקערת אורז? או שבשלב ההוא היה לו הסבר יותר פשוט ופחות מעמיק לאותה התופעה?
ואולי - אתה הופך לזן מאסטר בדיוק באותו הרגע שהבנת את העניין הזה עם התאו, או עניין אחר עם קנה הבמבוק, שהרי היופי שבזן הוא שכל מאסטר יסביר את העניין בצורה זהה אבל לגמרי אחרת?
גילוי נאות - לכותב שורות אלו יש כבוד רב לזֵן למרות שעדיין לא מצא בעצמו את האנרגיה הנפשית לטפס לראש ההר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה