חלק 'א' - ג'ימי
גרינוויל? תזכיר לי איפה זה?
אהה, כן, איפה שדֵרִיק, הבסיסי שלנו, כמעט התחשמל. אני נזכר עכשיו, בכלל לא היינו צריכים להופיע שם, היתה לנו הופעה בנשוויל ואחר כך היינו צריכים להופיע בסנט לואיס, רק שנהג האוטובוס אמר שזה תהיה נסיעה ארוכה מדי בשבילו וחייבים לעצור בדרך, אז האמרגן סידר לנו הופעה בגרינוויל, שזה בערך באמצע בין נשוויל וסנט לואיס.
אחרי ההופעה? כן, בטח שעשיתי סקס עם אחת המעריצות. בחייך, אתה חושב שאני זוכר איך קראו לה?
יכול להיות שהיא היתה בת שש עשרה, מה אני יודע? בטח שאלתי והיא שיקרה שהיא בת 18. אני זוכר עכשיו, בחורה יפה, מלאה כזאת, שדיים גדולים.
בוודאי שאמרתי לה שאני אוהב אותה, מה אתה חושב? אני לא חרא. גם אמרת לה שתשמע ברדיו, ושתדע שכל פעם שאני שר: 'ביבי, אני אוהב אותך', אני מתכוון אליה.
מה אתה עושה עניין? כן, גם הבטחתי לה שאני יחזור אליה. בינינו, אם אני עוד פעם מגיע לגרינוויל לא אכפת לעשות איתה עוד סיבוב. לא שיש מצב שאני מגיע לשם, חתיכת חור המקום הזה. בקושי אולם של 2000 איש.
חלק ב' - דיאנה
פעם, מזמן, זה נראה לי כל כך רחוק עכשיו, התאהבתי בךָ, זה היה לפני ההצגה השניה.
צלילי הגיטרה שלך, כל כך מתוקים וצלולים, אבל אתה לא באמת פה, זה רק הרדיו שמנגן לי.
האם תזכור? אמרת לי שאתה אוהב אותי. אמרתי לי שתחזור לכאן בשבילי.
ביבי, ביבי ביבי אוה ביבי, אני אוהבת אותך, באמת, בכל ליבי.
הבדידות, היא עניין כל כך עצוב, ואני כבר לא יכולה לחכות, לבלות איתך את הלילה שוב.
מה אני יכולה להגיד - שיגרום לך לחזור אלי שנית.
חזור אלי ונגן לי שוב בגיטרה העצובה שלך.
חלק ג' - נשוויל
שנתיים עברו, היא לא יכלה לחכות יותר, זה פשוט היה כואב מדי. כששמעה שלהקה שלו מופיע בנשוויל, בגרנד אולד אופרי, היא השקיעה את כל הכסף שהיה לה בשני כרטיסים - כרטיס כניסה להופעה וכרטיס נסיעה באוטובוס לנשוויל. היא מצאה באינטרנט בחורה אחת ב couch surfing שנתנה לה לישון אצלה בסלון.
בערב, היא סיפרה לה על ג'ימי ולמה היא באה לנשוויל בכלל.
"ברברה", אמרה לה המארחת, "את צריכה לדבר עם ברברה".
"מי זאת ברברה?" שאלה מבולבלת.
היא המנהלת של מאחורי הקלעים בגרנד אולד אופרי - איפה שהם מופיעים.
היא מצאה אותה, זקנה רזה ושדופה, עור פנים בצבע אפור בהיר ושיער פרוע בצבע אפור כהה.
הההה, ילדונת, מה את מחפשת פה?
את ג'ימי, הסולן של הלהקה שמופיע פה הערב. אני חייבת לראות אותו, אנחנו מאוהבים.
"והוא יודע מזה שאתם מאוהבים?" צחקה הזקנה.
בוודאי, הוא אמר לי, הוא הבטיח.
היא נתנה לה להכנס, הנה הוא שם, ג'ימי שלה שהיא כל כך אוהבת.
ג'ימי,
סליחה מי את?
אתה לא זוכר, אני דיאנה, בילינו את הלילה אחרי ההופעה שלך, הבטחת לי שאתה אוהב אותי, שתחזור אלי.
הוא התחיל לצחוק. אבל מה שחתך לה את הלב כמו סכין לא היה הצחוק שלו, אלא שראתה בעיניו שבאמת אין לו מושג מי היא בכלל.
הדמעות הציפו אותה והיא ברחה החוצה.
"מה קרה, ילדה?" שאלה אותה ברברה.
אני כל כך רוצה אותו, הוא אמר לי אז שהוא אוהב אותי, ועכשיו, עכשיו הוא אפילו לא זכר מי אני.
"אל תבכי ילדה, תקשיבי לברברה, אם את רוצה אותו, וזה מספיק חשוב לך, יש עוד דרך."
"כן? איך?"
"יש דרך, אבל תצטרכי לשלם מחיר בשביל זה. כמה את רוצה אותו, כמה את מוכנה לשלם?"
"הכל, אני מוכנה לתת הכל בשבילו".
"בסדר, ילדתי", הזקנה הוציאה מכיסה בקבוקון קטן ונתנה לה: "תשימי לו את זה בשתייה שלו".
"מה זה?"
"שיקוי אהבה", צחקקה הזקנה, "מאד חזק, אבל תחשבי טוב לפני שאת משתמשת בו, כי יש לו מחיר - הוא ישנה אותו, אבל ישנה גם אותך".
דיאנה לקחה את הבקבוקון ונכנסה פנימה.
"תגידי להם שאת נערת המים החדשה, אז יתנו לך להסתובב שם חופשי", קראה אחריה ברברה.
בהפסקה בין השירים, הוא ביקש וויסקי והיא הגישה לו, בכוס גדולה, כמו שהוא אוהב, היא שפכה גם את כל התוכן של הבקבוקון פנימה, היה לזה ריח מתקתק. רק שלא ירגיש. הוא לא הרגיש, הוא היה מסטול, אפילו לא קישר שזאת שנתנה לו את הכוס היא גם זו שקראה לו קודם, לפני ההופעה.
היא חיכתה בצד. מה יקרה עכשיו?
ברברה צדקה, זה היה חזק, כבר בהמשך ההופעה, התחיל לפזול אליה. רק הסתיימה ההופעה והוא ניגש אליה, תפס בידה, "קדימה למלון". כל הלילה בילו ביחד, הוא אהב אותה, בכל גופו, בכל נפשו, אף אחד לא אהב אותה כך - אף פעם.
כשהתעוררה בבוקר - נחרדה וצעקה פרצה מפיה. מהראי ניבטה אליה זקנה רזה ושדופה עם עור פנים בצבע אפור בהיר ושיער פרוע בצבע אפור כהה. גם הדמות במראה צרחה, אבל בלי קול.
מה עשיתי? נחרדה. אסור שיראה אותי ככה. היא ברחה כל עוד נפשה בה. מה עכשיו? אולי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור?
היא ניסתה למצוא את ברברה, אבל לשווא. היא לא הייתה שם, גם לא בלילה הבא וגם לא בזה שאחריו. היא שמעה את ג'ימי קורא לה ברחוב, אבל ברחה ממנו. היא היתה מיואשת, תקוותה היחידה היתה לחזור הביתה, אולי השפעת השיקוי תעבור עם הזמן. אפילו כסף לחזור הביתה לא היה לה, למזלה אנשים ריחמו עליה ונתנו לזקנה השדופה לעלות על האוטובוס לגרינוויל. אבל גם שם לא יכלה לחזור לחייה הקודמים - היא עבדה כמוכרת בחנות בגדים - ומי יעסיק זקנה אפורה ושדופה בתפקיד שכזה? בסוף קיבלה את התפקיד היחידי שיכלה - האחראית על מאחורי הקלעים באולם המופעים העירוני של גרינוויל. משום מה המראה שלה לא הפריע להם שם כלל.
חלק ד' - ג'ימי
כן, אנחנו שוב מופיעים בגרינוויל. לפחות פעם בחודש, כל חודש.
אני יודע, זה מה שהאהבה עושה לבן אדם.
בטח, חתיכה - משהו. איזה יפה, איזה בן אדם, מושלמת, בכל אמריקה לא תמצא עוד אחת כמוה.
אני פשוט לא יכול בלעדיה - שלושה שבועות, גג חודש - זה המקסימום.
חלק ה' - דיאנה.
אני עדיין נראית כמו זקנה שדופה מלאה בקמטים. קצת מצחיק, כי אני בקושי בת עשרים וחמש. גם עור הפנים שלי נשאר אפור וגם השיער אפור כהה והוא תמיד מבולגן ולא מסורק, לא משנה מה אני מנסה לעשות איתו. רוב האנשים נרתעים ממני, אבל לא ג'ימי, הוא מת עלי. בעיניו אני הבחורה הכי יפה והכי סקסית בעולם. בכל פעם שהוא יכול, הלהקה עוצרת בגרינוויל והם נותנים פה הופעה ואחרי זה אנחנו מבלים את כל הלילה ביחד, לפעמים גם כמה לילות רצוף. הוא אוהב אותי ומנשק אותי ומתאר בעיני כמה שאני יפה. מצחיק, מהעיניים שלו אני עדיין נראית כמו פעם, אולי אפילו יותר יפה. כאילו הוא לא יכול לראות את מה שנהייתי. כמובן שאני לא אספר לו. תמיד, לפני שהוא עוזב, הוא מבטיח לי שזה רק לקצת זמן ושיחזור ברגע שיוכל, ואני מאמינה לו, כי אני יודעת שעכשיו הוא מתכוון לזה מכל הלב.
חודשיים, אחרי שנהייתי המנהלת של מאחורי הקלעים כאן באולם העירוני של גרינוויל, מצאתי יום אחד מעטפה בכוך הקטן שמשמש בתור המשרד שלי. היה בתוכה מכתב קצר:
יקירתי,
אני מתנצלת על מה שעשיתי לך, אבל סוף סוף התגברתי על הדסון שלי, בו הייתי מאוהבת עד מעל לראש מאז גיל שש עשרה. מגיע שלב בחיים שצריך להתקדם הלאה וזאת הייתה הדרך היחידה שלי.
מצורף המתכון לשיקוי האהבה.
כשימאס לך מג'ימי שלך, תרקחי את השיקוי ותתני לאיזה גרופית מסכנה שאיזה סופר-סטאר שבר לה את הלב. זה יחזיר אותך בערך למה שהיית יכולה להיות אם היית ממשיכה לחיות חיים רגילים, לפחות מבחינת איך שאת נראית.
שלך ברברה.
רקחתי את השיקוי ואני שומרת אותו תמיד כאן בכיס. מדי פעם אני פוגשת גרופיות מסכנות כאלה, אבל בינתיים, אני עדיין מסוחררת מזה שג'ימי כולו שלי, אז עוד לא נתתי את השיקוי לאף אחת מהן. עוד לא. בינתיים עוד לא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה