אגדה צפתית

השבוע יצא לי לסייר בצפת ולבקר בין היתר בבית הכנסת אבוהב.

לתייירים מספרים שבית הכנסת נקרא כך על שם רבי יצחק אבוהב שהיה רב חשוב בספרד. לפי הסיפור, בעת גירוש ספרד, המליץ ר' אבוהב לתלמידיו להגר לארץ ישראל, אבל הוא שהיה בא בימים וידע שלא יעמוד בתלאות הדרך - הסתפק במנוסה לפורטוגל. תלמידיו הגיעו לצפת ובנו את בית הכנסת לכבודו ואף שיכנו בו ספר תנ"ך שהביאו אתם מספרד ושאותו רב יצחק אבוהב כתב במו ידיו והוא אחד העתיקים בעולם והיחיד שעדין משמש בבית כנסת.

המדריך שלנו, לעומת זאת, שהוא בקיא ברזיה של צפת ואגדותיה סיפר לנו שהאמת היא ששלוש שנים לאחר שהגיעו תלמידיו של אבוהב לצפת, הופיע הרב בחלומו של אחד מהם וסיפר לו שהוא (הרבי) בדיוק נפטר מן העולם הזה ושבדרך לעולם הבא קפץ לביקור בצפת. הוא גם סיפר שהספרדים הגויים מתכננים להפוך את בית הכנסת לכנסיה. בכדי למנוע את האסון הזה הוא ציווה על תלמידיו להכשיר עצמם בחוכמת הקבלה וכך בלילה חורפי וסוער במיוחד (כמו זה הצפוי לנו הלילה), בשעה מאוחרת, עשו את הטקס שעשו וכשעלה השחר, עמד בין הכנסת של אבוהב – זה שקודם היה בספרד – על מקומו כאן בצפת.

 כמובן שלוויקיפדיה יש עוד מספר גרסאות על הקמתו של בית הכנסת, כולל האפשרות שהוא נקרא בכלל על שם רבי אחר (שגם שמו יצחק אבוהב וגם הוא מספרד). עדין ,האגדה שסיפר לנו המדריך שבתה את לבי וניסיתי לחשוב איך הייתי אני מספר אותה ואולי אף מרחיב אותה.

משום מה המחשבה הראשונה שעלתה במוחי היתה "ומה אם הייתי מוסלמי?" – כמובן שאז הסיפור היה על חכם דת מוסלמי ועל מסגד - באותה שנה שהיהודים גורשו מספרד גם נכבשה גרנדה וגורשו מחצי האי האברי אחרוני המוסלמים שעוד חיו בו. דימיינתי לי את אותם חכמי דת מוסלמיים עושים את הטקס המיסטי שלהם ומעבירים את מסגדם מספרד שהפכה לנוצרית למקום אחר, למשל למרוקו. ואז עלה במוחי הסיפור השלם:

רצה הגורל ורוע הגזרה הספרדית שבתי הכנסת והמסגדים יהפכו כולם לכנסיות הגיעה לתפוצות השונות בערך באותו הזמן וכך יצא שבשעה שחכמי הקבלה היהודים עסקו בטקס שלהם בצפת, בדיוק באותו הזמן ממש, עסקו חכמי המיסטיקה המוסלמיים בטקס שלהם, למשל במרכש. כך יצא שבדיוק באותו הזמן שהמסגד עשה את דרכו למרכש עשה בית הכנסת את דרכו לצפת. בהעדר תיאום מוקדם בין חכמי הדת השונים יצא שמעל לעיר גרנדה שני המבנים המרחפים באוויר כמעט והתנגשו – זה במסלולו מצפון לדרום וזה במסלולו ממערב למזרח, ברגע האחרון הבחינו אלה באלה ומיהרו לתקן את המסלול, אלא שלא היו זריזים מספיק ובכל זאת הבנינים לחכו זה את זה וכך אם תלך היום לבית הכנסת בצפת תמצא שהכפה השמאלית קדמית פגומה קצת ואם תלך למסגד ההוא במרכש תמצא שכיפתו הימנית אחורית גם היא פגומה קצת – רק שיפשוף, ובכל זאת חדי העין יבחינו בהם ויבינו את גודל הפלא שהיה שם.