מחשבות חנוכה

בשבועות האחרונים אני קורא את הביוגרפיה של Jim Morrison. כך יצא שבנר שמיני של חנוכה, לאחר הברכה והמעוז צור, התנגן לי בראש אחד השירים של ה Doors. פתאום נבהלתי - אולי אני בכלל מתייוון?

יהיה מי שיצחק על עצם השאלה שתראה בעיניו אנכרוניסטית, אבל לי באותו הרגע זה היה חשוב.

הרי כל המהות של החג הזה - חנוכה ושל ה"נרות הללו" הוא המאבק בהתייוונות - המאבק על הזהות שלנו - היהודית, או
מי שירצה הארץ ישראלית מול השטף של תרבות זרה ומאד פופלארית. הבחירה אינה פשוטה: אתה רוצה לשמור על
התרבות והייחודיות שלך או שאתה רוצה להשטף בזרם האדיר של התרבות העולמית ולהטמע בתוכה.
אז זהו - שאני מסרב לקבל או ה "או" ומאמין שאפשר וצריך "גם וגם" כלומר להישאר יהודי וישראלי וביחד עם זה
להשתלב ולתרום ולקבל מהתרבות העולמית הזו שהיא במידה רבה של צדק כל כך פופולארית - בצדק,
כי יש בה המון עומק ויופי ואמת וכן, אפילו סתם "כיף". השאלה הקשה היא כמובן איך עושים את זה, איך משלבים?
אני רוצה להאמין שהפתרון האישי שלי הוא טוב ונכון (לפחות לי, שלך יכול להיות אחר כמובן). אמת, אני גם עושה טעויות
once in a while - למשל, משלב בדברי מלים לועזיות שלא לצורך, אבל גם זה חלק מהעניין - להעז לטעות לדעת לתקן.

אני רוצה להאמין שאילו ידע מתתיהו החשמונאי שהתנגן לי בראש שיר של ה Doors מיד אחרי ה"מעוז צור" של נר שמיני
- זה לא היה מפריע לו יותר מדי. חכמה גדולה, תגידו. מתתיהו כבר היה זקן כשמרד החשמונאים פרץ, ובניגוד לאליהו,
אין סכנה שיופיע לפתע בחנוכה (או בפסח) ויוכיח אותי על טעותי, אז אני יכול לפנטז עליו מה שאני רוצה. יתכן גם
שמתתיהו היה מתנגד לשיר של ה Doors בלי קשר להתייוונות שהרי הרבה אנשים שבגרו לפני שנות השישים התקשו
ומתקשים להתחבר למוזיקה שלהם.

ובכל זאת בל נשכח ששמעון - בנו של מתתיהו ששיסף את הייווני והרים את נס המרד, כשנולד לו בן, נכד למתתיהו,
קרא את שמו "יוחנן הורקנוס", כך שבין אם אתה יהודי ובין אם אתה ייווני יהיה לך קל להגות את שמו ולפנות אליו בדברים.