כבר כמה חודשים מאז כובתה השריפה.
החיים חזרו למסלולם. הגזעים המפוייחים פונו,
גם רוב הבתים שנפגעו שופצו.
פה ושם נטיעות חדשות, תקווה לעתיד.
ובכל זאת בכל פעם שאני עובר ברוממה ובשכונה שלי
אני רואה אותם בהעדרם –
העצים שעשו את המקום הזה שכונה הטובלת בירק.
בהעדרם נשאר רק "שכונה" ואפילו לא יפה במיוחד.
אפשר לשפץ ולטעת ולטפח
אבל עץ שנשרף – גם עשר שנות נטיעה וטיפוח לא יספיקו להחזיר
ועדיין - אין רע בלי משהו טוב
מתוך האפר והרמץ צמחו השנה ברוממה שדות אדומים של כלניות
שכמותם לא זכור לי שראיתי כאן מעולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה