חפש בבלוג זה

יום חמישי, 26 בספטמבר 2019

שלום עליכם

בדרך למוזיאון תל אביב התישבנו בארקפה (arcaffe) של בית אסיה. בדרך כלל אני מעדיף מקומות שהם לא רשתות, אבל המקום נראה כל כך הומה ומזמין שנכנסנו. כשישבנו שם, שמנו לב שממש מולנו מעבר לכביש נמצא "בית שלום עליכם". מה זה? תהינו - הרי שלום עליכם גר בניו יורק וגם זה היה מזמן. הסתבר שהקימו שם בפינה של וויצמן וברקוביץ' (הטוסיק של מוזיאון תל אביב ובתי המשפט) בית שהוא מרכז הנצחה לתרבות היידיש. הלכנו להציץ. המקום היה סגור, אבל הגברת הבודדה שהיתה שם, כל כך שמחה מהתענינותנו, שנתנה לנו להכנס למרות שהם פתוחים לקהל רק אחרי החגים.
כמה חדרים לא גדולים. תמונות ומגזרי ניר ופסלים מעץ של יִידֵנְס - יהודים גלותיית. כולם קצת כפופים ועקומים ועניים ונאבכים, אבל ניכר שנעשו באהבה רבה. גם תמונות של שלום עליכם, "גדול סופרי היידיש" והסברים על חייו ופועלו. בתמונות רואים שהוא מנסה להראות גנדרן (dandy), אבל אבוי, גם לו, יצא קצת נֵאבֶּך. היה גם פוסטר שמזמין לפרימיירה של "טייבלה דר מילקכר" ב"מאדיסאן סקוואר גארטן" מ 1919.
  • אתם יכולים להכנס גם לסיפריה.
אמרה הגברת ונכנסנו.
עד כאן התחושה שלי היתה בעיקר של זרות ודחייה. נכון, אני חצי אשכנזי, אבל גדלתי בישראל הציונית של שנות השישים, בה כל דבר מהגלות ההיא היה מאוס והסתיים בשואה. בספרייה היה יותר מבלבל, כי היא מאד הזכירה לי את הספריה של סבא שלי זכרונו לברכה: אותם כרכים של כל כתבי מנדלי מוכר ספרים ושל י.ל. פרץ וכמובן - שלום עליכם. אותם ספרי תנ"ך ומשנה והגות. זר ומוכר. אדם חכם היה הסבא שלי ואני מאד מעריך אותו ואת הגותו. שוב ושוב מצאתי עצמי מתנדנד בין הדחייה והבושה מהעולם העני והסגור והעלוב הזה שבמקרה (אבל תאמינו לי, רק במקרה) הוא המורשת שלי. לבן קול אחר שאמר לי - כַּבֵּד את האנשים האלה, שבשיא העוני והעליבות והרדיפות, הצליחו לשמור על הומור ועל חוכמה ולימוד ועל מסורת אבותיהם - וכשרק נִתְנה להם ההזדמנות עלו ופרצו - הקימו מדינה בישראל ותעשיית סרטים בארה"ב ותחנות כוח בגרמניה וספרים ושירים ופילוסופיה וגם לא מעט בדיחות (כן, ביידיש הן באמת נשמעות יותר טוב, גם אם אני לא מבין אותן).
יצאתי משם נבוך ומבולבל. טוב שאישתי, בניגוד אלי, נשארה מפוקסת והודתה גם בשמי לגברת שפתחה לנו את שערי המקום.
הוקל לי כשנכנסנו למוזיאון תל אביב - דוד אבידן: נביא מדיה, סמאח שחאדה: מהלכת קסם, תמר הירשפלד: ארץ חדשה, אמנות מודרנית, אימפרסיוניסטים וסוראליסטים, וגם סרט ווידאו על על שתי בובת פאנק מזדקנות -
דברים פשוטים שקל לי להבין ולחוות דעה עליהם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה