כשהתעוררתי באמצע הלילה בתחושה ברורה שרוח רפאים משוטטת אצלנו בבית, לא התרגשתי יותר מדי. בימים האחרונים אני מנוזל ואצלי אחת מתופעות הלוואי היא יקיצה פתאומית כל איזה שעתיים בלילה. הרבה פעמים מלווה בחלום בלהות הזוי. קדימה, לעצום עיניים ולחזור לישון. אלא שעוד לפני שהספקתי להרדם הופיע לי הבזק של אור מול העיניים. העפעפיים שלנו אינם אטומים ועל כן אפשר לראות הבזק של אור גם בעיניים עצומות. מצד שני הבזק כזה יכול גם להיות אשליה (תעצמו את העיניים ותשפשפו אותן ומיד תראו הבזקים שונים של אור).
ליתר ביטחון פקחתי אותן. הנה אין כלום… אבל אז פתאום... הבזק. בטח ברק, תיכף יבוא הרעם… שניה, שתים, שלוש… כלום. שקט מוחלט ואז עוד הבזק. מישהו מסתובב בבית עם פנס? רוח רפאים? תפסיק עם השטויות.
באף מנוזל ויד רועדת אני קם מהמיטה לובש את חלוק הלילה. איכשהו אני מרגיש יותר מוגן איתו למרות שהנשק היחידי שיש בו זה פנס כיס קטן וחמוד. אני עושה סיור קצר - לוודא שאין איזה ילד תועה שהגיע במפתיע בחצות או חלילה פורץ, או ... נו טוב, אין כלום.
אני רק חוזר למיטה והנה הבזק נוסף. זה כבר מטריד. "מה לעשות?" כשלפתע עוד אחד, אלא שהפעם לא הבזק אלא אור גדול וחזק וקבוע… האור במבואה לחדר השינה שלנו דלוק. אין נפש חיה בבית. מה עושים?
לפעמים הפיתרון של הזן בודהיזם הוא הפיתרון הנכון. האור דלוק? אז כבה אותו. אני מכבה אותו וחוזר לישון. מדחיק ממוחי כל מחשבה על איך הוא נידלק כך סתם בעצמו באמצע הלילה. עד הבוקר אין יותר הבזקים.
שכחתי מכל העניין - זאת אומרת עד למחרת בלילה. הפעם אישתי היא זו שהתעוררה (מאד מקווה שלא הדבקתי אותה). הקימה שלה מעירה גם אותי, אבל אני חזור ישר לישון, אלא ש: "יכין ראית את ההבזק הזה?" "כן ראיתי" (אפשר גם בעיניים עצומות). "מה זה?" "לא בטוח, תלכי למבואה ותראי עם המפסק שם דלוק, אם כן כבי אותו". "מה זאת אומרת?" היא שואלת. בניגוד אלי, היא אדם מעשי וגם פיזיקאית, כך שרוחות רפאים זה לא אופציה מבחינתה, אבל היא כן מתעקשת להבין כל דבר: "מה זה ההבזק הזה?"
מבלי לחשוב פעמיים אני עונה לה:
"אני חושב שהמנורה במבואה נשרפה וככה יוצא שקל לשכוח אותה במצב "דלוק". מצד שני כנראה שבכל זאת בלילה כשקר נוצר שם בפנים איזה מגע והיא זוכה לאיזה "תחית המתים" קצרה ומתחילה להבהב ובסוף נדלקת ממש".
אשתי קמה מהמיטה מכבה את המפסק במבואה והבהוב פוסק.
"אתה צודק היא באמת שרופה, הנה הדלקתי ושוב כיביתי ולא קרה כלום".
כל כך פשוט. איך לא חשבתי על זה קודם?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה