בלב תל אביב הישנה, ככר אחת
ששה רחובות נפגשים בה
וביניהם ששה בנינים צופים לככר
שלושה מתוכם זקוקים נואשות לשיפוץ
השוק לא רחוק ובהתאם
גם הרחבה לא נקיה במיוחד,
ובאמצע הכיכר עומד איש אחד ושר
לא תואר לו ולא הדר
אבל בזכות קולו הערב
והגיטרה שבידו
הכיכר כולה מתמלאת ביופי
ואני ואשתי,
והזקנים שעל הספסל
והנערים והנערות שליד הקיוסק
ואפילו התיירים - אותם אורחים לרגע
כולם נזכרים במשהו טוב שקרה להם פעם
ואולי עוד יקרה שוב
אולי אפילו היום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה