בערב יום העצמאות, התכנסנו כהרגלנו אצל חברים. רשמית, לשירה בציבור, מעשית, בעיקר כדי להפגש ולפטפט. ובכל זאת בהמשך הערב, נשלף המקרן ואפילו שרנו לא מעט.
שירים של פעם, מזמן, שירים של ילדות נשכחת, אולי אפילו מלפני שבעים שנה.
כשהגענו לשיר על האשכולית וראיתי את מילותיו מוקרנות על הקיר,
ופתאום קלטתי כמה יופי ותיחכום מסתתרים מתחת לעטיפה של התום והפשטות של השיר הזה
תודה לזאב חבצלת – מי שלא יהיה (או היה)
מילים: זאב חבצלת
לחן: עממי ארמני
אֶשְׁכּוֹלִית הִיא אֶשְׁכּוֹלִית צְהַבְהֶבֶת
נַעֲרָה הִיא נַעֲרָה
אֶשְׁכּוֹלִית אֶת אַדְמָתָהּ אוֹהֶבֶת;
נַעֲרָה – אֶת נַעֲרָהּ.
זֹהַר לֵיל רַד לוֹ וּמַכְסִיף יָרֵחַ
מַכְסִיפָה הָאֶשְׁכּוֹלִית
בַּפַּרְדֵּס נָם לוֹ זוּג יוֹנִים זוֹרֵחַ
אֵשׁ כֻּלָּהּ הָאֶשְׁכּוֹלִית.
אֵשׁ כֻּלָּהּ, הִיא מַדְלִיקָה הַפֶּרַח
בַּנִּצָּן, בִּימוֹת הַשְּׁבָט.
נְעוּרִים הִיא מְלַבָּה בַּיֶּרַח
יִסְעֲרוּ בְּלֵב הַבַּת.
בַּמָּחוֹל-נָא חוֹלְלָה לְפֶתַע
כְּאוֹמֶרֶת: "אֶת כֻּלִּי!",
לְאַחַר רָצָה וּבָרְחָה לְפֶתַע
וּבְיָדֶיהָ אֶשְׁכּוֹלִית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה