רק עוד כוס קפה אחת
שמעתי את השיר הנפלא הזה (One more cup of coffee) כשהייתי קצת אחרי הצבא
והתמלאתי געגועים. הייתי אז בחור צעיר והיה לי ברור שהשיר הזה הוא שיר געגועים של
אדם צעיר. היום כשאני כבר מבוגר (או בשל, אם תרצו) אני יודע שבאמת, זה שיר געגועים
של אדם מבוגר. זאת למרות שכשבוב דילן כתב אותו אי שם ב 1976 הוא היה בסך הכל בן
שלושים וחמש. מאז השיר הזה מלווה אותי, ומדי פעם צצה ההזדמנות המתאימה ואני שומע
אותו שוב ומתמלא בגעגועים. למרות שאת ההיא שעליה הוא שר – לא הכרתי וגם לא אחרת
שכמותה.
לא מזמן נפגשתי עם חבר מהצבא שהמון שנים לא ראיתי ובין יתר
ה"החלפות" שעשינו הוא הציע לי: "חפש ב youtube: "רק עוד כוס קפה
אחד איתך" של גוסטו, בעברית!" אז חיפשתי ומצאתי את www.youtube.com/watch?v=BqyV6JROW0s ונדלקתי שוב. קשה להגדיר
את זה "גירסת כיסוי" כי זה כל כך שונה, כל כך ישראלי ומזרחי ובכל זאת זה – זה, גם אם
המלים בעברית אינן תרגום מדויק והעיבוד למנגינה שונה. מקסים בעיני שאפשר "לתרגם"
ככה, או אם תרצו "לאלתר", יצירה יפה מקורית ולקבל עיבוד מקומי שגם הוא
כל כך יפה.
השבוע נפל אלי מצב רוח פסיכי, אז החלטתי לשמוע Nina
Hagen
(למי שלא מכיר, הכינוי שלה היה בזמנו The
godmother of punk) ואם כבר – אז עד הסוף: משהו שאני לא מכיר
ובגרמנית (האלבום volksbeat). כמו תמיד Nina Hagen סיפקה את הסחורה בקול אדיר, קצב מהיר ואווירה
פאנקיסטית למהדרין. אלא שלקראת סוף האלבום פתאום הופיע שיר איטי יותר ומשהו בו
נשמע לי מוכר: Noch ein Taesschen Kaffe – כן, כן,
מהמעט גרמנית שיש לי לא היה לי ספק – זוהי היצירה ההיא של בוב דילן (ודווקא תרגום
יחסית נאמן למקור). באופן פרדוקסלי, בקולה המיוחד של נינה האגן ובליווי התזמורתי
שבחרה – היה בשיר משהו מאד מזרח אירופאי, הייתי מעיז ואומר כמעט יהודי-כליזמרי.
כך פגשתי בשלישית את אותה המוזה שלפני יותר מדור השפיעה על בוב דילן.
איך אמר שלמה ארצי: "בשביל כוס קפה איתה הייתי שם גם אלף דולר". יתכן שגם
הוא התכוון לאותה האחת?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה