מי שעובד בחברה בינלאומית, מהר מאד לומד שלא כל העולם נראה כמוהו. כשאתה חוגג את ראש השנה או צם ביום כיפור, אחרים שם ברחבי העולם עובדים כרגיל. ויתכן שביום עבודה רגיל שלך הם פתאום חוגגים להם איזה Christmas או Thanksgiving או את יום העצמאות של הודו. העובד המנוסה מוסיף ללוח השנה שלו את חגיהם של כל הקולגות שלו. במקרה שלי - נוצרים ומוסלמים וחגים שמיוחדים לארצות הברית ולשוויץ ולהודו.
כך ביום רביעי שעבר, למשל, גיליתי שההודים חוגגים את דיוואלי - ועל כן אין טעם לשלוח לקולגות שלי שם שאלות בעניני עבודה ואם בכל זאת אשלח יש סיכוי טוב שלא יענו.
בערב, באותו יום ד' יצאנו לפסטיבל SoLow של מוזיקת אינדי שהתקיים בעיר התחתית. אחת ההופעות שראינו היתה של אסתר רדא, אחד הקולות המיוחדים והיפים שצמחו כאן. לקראת סוף ההופעה, אסתר מחייכת לקהל ומספרת לנו שהיום יום חג. ברגע הראשון חשבתי שהיא מתכוונת לפסטיבל עצמו, אבל כשהיא שאלה את הקהל אם מישהו יודע על איזה חג היא מדברת, הבנתי שהיא מתכוונת לחג ממש. כבר עמד לי על קצה הלשון לצעוק בקול גדול: "כמובן, דיוואלי" אבל ברגע האחרון עצרתי את עצמי - משהו לא הסתדר לי - מה פתאום שאסתר רדא תדבר עם הקהל שלה על איזה חג הודי? עוד רגע והיא ענתה על שאלתה הרטורית: "היום חג הסְגְ'ד" שהוא חג של העדה האתיופית.
כמו שנאמר:
כל כמה שתלמד ותחכם וייפקחו עיניך
דע שעוד רבה הדרך לפניך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה